מחלוקת ריש לקיש ור' יוחנן – מקורות
בבא מציעא מז:
כיצד?
משך הימנו פירות ולא נתן לו מעות - אינו יכול לחזור בו וכו'. אמר רבי יוחנן: דבר
תורה מעות קונות, ומפני מה אמרו משיכה קונה - גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה.
- סוף סוף, מאן דשדא דליקה בעי שלומי! - אלא, גזירה שמא תפול דליקה באונס. אי
מוקמת להו ברשותיה מסר נפשיה, טרח ומציל, ואי לא - לא מסר נפשיה טרח ומציל. ריש
לקיש אמר: משיכה מפורשת מן התורה. מאי טעמא דריש לקיש - אמר קרא: (ויקרא כ"ה)
וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך - דבר הנקנה מיד ליד. ורבי יוחנן אמר: מיד
- למעוטי קרקע דלית בה אונאה. - וריש לקיש: אם כן לכתוב קרא וכי תמכרו ממכר מיד
עמיתך אל תונו, או קנה למה לי? שמע מינה למשיכה. - ורבי יוחנן: או קנה מאי עביד
ליה? - מיבעי ליה לכדתניא: וכי תמכרו ממכר אל תונו אין לי אלא שנתאנה לוקח, נתאנה
מוכר מנין? תלמוד לומר או קנה אל תונו. - וריש לקיש: תרתי גמר מיניה.
תנן,
רבי שמעון אומר: כל שהכסף בידו - ידו על העליונה. מוכר הוא דמצי הדר ביה, לוקח לא
מצי הדר ביה. אי אמרת בשלמא מעות קונות - משום הכי מוכר מצי הדר ביה, לוקח - לא
מצי הדר ביה. אלא אי אמרת מעות אינן קונות - לוקח נמי ליהדר ביה! - אמר לך ריש
לקיש: אליבא דרבי שמעון - לא קאמינא, כי קאמינא - אליבא דרבנן.
בשלמא
לריש לקיש - היינו דאיכא בין רבי שמעון לרבנן. אלא לרבי יוחנן, מאי איכא בין רבי
שמעון לרבנן? - איכא בינייהו דרב חסדא, דאמר רב חסדא: כדרך שתקנו משיכה במוכרין כך
תקנו משיכה בלקוחות. רבי שמעון - לית ליה דרב חסדא, רבנן אית להו דרב חסדא.
תנן:
אבל אמרו מי שפרע מדור המבול הוא עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. אי אמרת
בשלמא מעות קונות - משום הכי קאי באבל, אלא אי אמרת מעות אינן קונות - אמאי קאי
באבל? - משום דברים. - ובדברים מי קאי באבל? והתניא, רבי שמעון אומר: אף על פי
שאמרו טלית קונה דינר זהב, ואין דינר זהב קונה טלית - מכל מקום כך הלכה, אבל אמרו:
מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים בים, הוא
עתיד ליפרע ממי שאינו עומד בדיבורו. והנושא ונותן בדברים - לא קנה, והחוזר בו - אין
רוח חכמים נוחה הימנו. ואמר רבא: אנו אין לנו אלא אין רוח חכמים נוחה הימנו. - דברים
ואיכא בהדייהו מעות - קאי באבל, דברים וליכא בהדייהו מעות - לא קאי באבל.
בכורות יג.
אמר
ר' יצחק בר נחמני אמר ריש לקיש משום ר' אושעיא: ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים
בבהמתו בדיניהם, אע"פ שלא משך - קנה וחייבת בבכורה; ועובד כוכבים שנתן מעות
לישראל בבהמתו בדיניהם, אע"פ שלא משך - קנה, ופטור מן הבכורה.
אמר
מר: ישראל שנתן מעות לעובד כוכבים בדיניהם, אף על פי שלא משך - קנה וחייבת בבכורה
מאי בדיניהם?...
אמר
אביי: בדיניהם - שפסקה להם תורה, (ויקרא כ"ה) או קנה מיד עמיתך, מיד עמיתך
הוא דבמשיכה, הא מיד עובד כוכבים בכסף...
אמר
מר: ועובד כוכבים שנתן מעות לישראל בבהמתו בדיניהן, אע"פ שלא משך - קנה ופטור
מן הבכורה, מאי בדיניהן?...
אמר
אביי: בדיניהם שפסקה להם תורה, (ויקרא כ"ה) וכי תמכרו ממכר לעמיתך, לעמיתך - במשיכה,
הא לעובד כוכבים - בכסף...
אמרי:
ולאמימר דאמר משיכה בעובד כוכבים קונה, הניחא אי סבר לה כר' יוחנן דאמר דבר תורה
מעות קונות משיכה לא, אהני לעמיתך, לעמיתך - בכסף, לעובד כוכבים במשיכה; אלא אי
סבר לה כר"ל דאמר משיכה מפורשת מן התורה, לעמיתך - במשיכה, ולעובד כוכבים - במשיכה,
לעמיתך למה לי? אמרי: לעמיתך אתה מחזיר אונאה, ואי אתה מחזיר אונאה לכנעני...
תוספות שם
...דליכא למימר דלא משתעי קרא
אלא דעובד כוכבים בהא או בהא וכן ישראל דאם כן היו שוין...
עבודה זרה עא.
אמר
אמימר: משיכה בעובד כוכבים קונה; תדע, דהני פרסאי משדרי פרדשני להדדי ולא הדרי בהו.
רב אשי אמר, לעולם אימא לך: משיכה בעובד כוכבים אינה קונה, והאי דלא הדרי בהו, דרמות
רוחא הוא דנקיטא להו.
ריטב"א שם
...ועוד מנא לן הכרח דלהוי
קנין גוי הפך קנין ישראל דילמא דרשינן בעמיתך בחדא הא לגוי בין בזו ובין בזו או
בשתיהן דוקא...