דברים שאין בהם אונאה – מקורות
בבא מציעא נא.-נא:
ההוא גברא
דהוה נקט ורשכי לזבוני, קרי שיתא ושויא חמשא, ואי הוו יהבי ליה חמשא ופלגא - הוה
שקיל. אתא ההוא גברא ואמר: אי יהיבנא ליה חמשא ופלגא - הויא מחילה, אתן ליה שיתא
ואתבעיה לדינא. אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: לא שנו אלא בלוקח מן התגר, אבל בלוקח
מבעל הבית - אין לו עליו אונאה. ההוא גברא דהוה נקיט כיפי לזבוני, קרי שתין ושוי
חמשין, ואי הוו יהבי ליה חמשין וחמשא הוה שקיל. אתא ההוא גברא ואמר: אי יהיבנא ליה
חמשין וחמשא הויא מחילה, אתן ליה שיתין, ואתבעיה לדינא. אתא לקמיה דרב חסדא. אמר
ליה: לא שנו אלא בלוקח מן התגר, אבל בלוקח מן בעל הבית - אין לו עליו אונאה. - אמר
ליה רב דימי: ישר, וכן אמר רבי אלעזר. - ישר. - והא אנן תנן: כשם שאונאה להדיוט כך
אונאה לתגר, מאן הדיוט - לאו בעל הבית? - אמר רב חסדא: בצדרייתא, אבל מאני
תשמישתיה דיקירי עליה - לא מזבין להו אי לאו בדמי יתירי...
רבי יהודה
אומר אין אונאה לתגר. משום שהוא תגר אין לו אונאה? - אמר רב נחמן אמר רב: בתגר
ספסר שנו. מאי טעמא - מידע ידע זבינתיה כמה שויא, ואחולי אחיל גביה. והאי דזבנא
הכי - משום דאתרמיא ליה זבינתא אחריתי. - והשתא מיהא קא הדר ביה! - רב אשי אמר: מאי
אין לתגר אונאה - אינו בתורת אונאה, שאפילו פחות מכדי אונאה חוזר. תניא כוותיה דרב
נחמן, רבי יהודה אומר: תגר אין לו אונאה, מפני שהוא בקי.
איתמר, האומר
לחבירו: על מנת שאין לך עלי אונאה, רב אמר: יש לו עליו אונאה, ושמואל אמר: אין לו
עליו אונאה. לימא רב דאמר כרבי מאיר, ושמואל דאמר כרבי יהודה. דתניא: האומר לאשה
הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי שאר כסות ועונה - הרי זו מקודשת, ותנאו בטל, דברי
רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בדבר שבממון תנאו קיים. - אמר לך רב: אנא דאמרי - אפילו
לרבי יהודה; עד כאן לא קאמר רבי יהודה התם - אלא דידעה וקא מחלה, אבל הכא - מי ידע
דמחיל? - ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו לרבי מאיר; עד כאן לא קאמר רבי מאיר התם - אלא
דודאי קא עקר, אבל הכא - מי יימר דקא עקר מידי? - אמר רב ענן, לדידי מפרשא לי
מיניה דמר שמואל: האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה - אין לו עליו אונאה, על
מנת שאין בו אונאה - הרי יש בו אונאה. - מיתיבי: הנושא והנותן באמנה, והאומר
לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה - אין לו עליו אונאה. - לרב דאמר: אנא דאמרי
אפילו לרבי יהודה, הא מני? - אמר אביי: מחוורתא רב אמר כרבי מאיר, ושמואל דאמר
כרבי יהודה. - רבא אמר: לא קשיא; כאן - בסתם, כאן - במפרש. דתניא: במה דברים
אמורים - בסתם, אבל במפרש, מוכר שאמר ללוקח: חפץ זה שאני מוכר לך במאתים, יודע אני
בו שאינו שוה אלא מנה, על מנת שאין לך עלי אונאה - אין לו עליו אונאה. וכן לוקח
שאמר למוכר: חפץ זה שאני לוקח ממך במנה, יודע אני בו ששוה מאתים, על מנת שאין לך
עלי אונאה - אין לו עליו אונאה. תנו רבנן: הנושא והנותן באמנה - הרי זה לא יחשב את
הרע באמנה ואת היפה בשוה, אלא: או זה וזה באמנה, או זה וזה בשוה. ונותן לו שכר כתף,
שכר גמל, שכר פונדק. שכר עצמו אינו נוטל, שכבר נתן לו שכרו משלם. - שכרו משלם מהיכא
קא יהיב ליה? - אמר רב פפא: בצדרויי, דיהבי ארבע למאה.
שם נו.
משנה. אלו
דברים שאין להם אונאה: העבדים, והשטרות, והקרקעות, וההקדשות, אין להן תשלומי כפל
ולא תשלומי ארבעה וחמשה. שומר חנם אינו נשבע, ונושא שכר אינו משלם. רבי שמעון אומר:
קדשים שהוא חייב באחריותן - יש להן אונאה, ושאינו חייב באחריותן - אין להן אונאה. רבי
יהודה אומר: אף המוכר ספר תורה, בהמה, ומרגלית - אין להם אונאה. אמרו לו: לא אמרו
אלא את אלו.
שם נז.
אמר רבא אמר רב חסא בעי רבי
אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם או אין להן? - אמר רב נחמן, הדר אמר רב חסא
פשיט רבי אמי: אונאה אין להם, ביטול מקח יש להם.
תוספות שם
אמר ר"נ
הדר א"ר חסא אונאה אין להן ביטול מקח יש להם - משמע דרב נחמן לא פליג ארב חסא
רבו וקשה לר"ת דבפ' המקבל (לקמן דף קח. ושם) אמרינן זבן בר' ושוה ק' סבור
מינה כו' אמר רב נחמן אין אונאה לקרקעות אלמא אפי' ביטול מקח אין להם ותירץ ר"ת
דאין אונאה עד פלגא אבל מפלגא ואילך מיקרי ביטול מקח ויש להם ואתי שפיר הא דתנן (לעיל
דף נו:) רבי יהודה אומר אף המוכר בהמה ומרגלית אין להם אונאה ומפרש בגמרא עד כדי
דמיהם מדקאמר אף משמע דקרקעות נמי אית להו האי שיעורא ובפרק אלמנה נזונית (כתובות
דף צט:) תנן שום הדיינין שפחתו שתות או הותירו שתות מכרם בטל רשב"ג אומר מכרם
קיים ומפרש התם דמכרם קיים עד פלגא.
תלמוד ירושלמי כתובות יא:ו
שום הדיינין
שפחת שתות או הוסיף שתות כו' כמה דאת אמר בהדיוט בקרקע עד שליש במטלטלין עד שתות