מוסר – מבוא

 

שבת לא.

אמר ריש לקיש: מאי דכתיב (ישעיהו לג) והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת וגו' - אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות. ואפילו הכי (ישעיהו לג) יראת ה' היא אוצרו. אמר רבא: בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו: נשאת ונתת באמונה, קבעת עתים לתורה, עסקת בפריה ורביה, צפית לישועה, פלפלת בחכמה, הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי: אי יראת ה' היא אוצרו - אין, אי לא - לא. משל לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה. הלך והעלה לו. אמר לו: עירבת לי בהן קב חומטון? אמר לו: לאו. אמר לו: מוטב אם לא העליתה.

 

הקדמת "מסילת ישרים"

החבור הזה לא חברתי ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול. כי לא תמצא ברב דברי אלא דברים שרב בני האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רב האדם יודעים אותם ולא מסתפקים בהם כלל, אלא שכפי רב פרסומם וכנגד מה שאמתתם גלויה לכל כך ההעלם מהם מצוי מאד והשכחה רבה. על כן אין התועלת הנלקח מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת, כי כבר אפשר שלא ימצא הקורא בשכלו חדושים אחר קריאתו שלא היו בו לפני קריאתו אלא מעט. אבל התועלת יוצא מן החזרה עליו וההתמדה, כי יזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה.

ותראה אם תתבונן בהוה ברב העולם, כי רב אנשי השכל המהיר והפקחים החריפים ישימו רב התבוננם והסתכלותם בדקות החכמות ועמק העיונים, איש איש נטית שכלו וחשקו הטבעי. כי יש שיטרחו מאד במחקר הבריאה והטבע ואחרים יתנו כל עיונם לתכונה ולהנדסה ואחרים למלאכות ואחרים יכנסו יותר אל הקדש, דהינו למוד התורה הקדושה, מהם בפלפולי ההלכות, מהם במדרשים, מהם בפסקי הדינים, אך מעטים יהיו מן המין הזה, אשר יקבעו עיון ולמוד על עניני שלמות העבודה, על האהבה, על היראה, על הדבקות ועל כל שאר חלקי החסידות.

ולא מפני שאין דברים אלה עקרים אצלם, כי אם תשאל להם כל אחד יאמר שזהו העקר הגדול ושלא ידומה חכם שיהיה חכם באמת שלא יתבררו אצלו כל הדברים האלה. אך מה שלא ירבו לעין עליו הוא מפני רב פרסום הדברים ופשיטותם אצלם, שלא יראה להם צרך להוציא בעיונם זמן רב. ולא ישאר למוד הדברים האלה וקריאת הספרים מזה המין, כי אם אצל אותם שאין שכלם כל כך דק וקרב להיות גס, שאלה תראה אותם שוקדים על כל זה ולא יזוזו ממנו, עד שלפי המנהג הנוהג בעולם כשתראה אחד מתחסד לא תוכל להמנע מלחשב אותו לגס השכל.

ואולם תולדות המנהג הזה רעות מאד לחכמים ולבלתי חכמים, כי גורם שמאלה יחסר החסידות האמתי ויהיה יקר מאד למצא אותו בעולם, כי יחסר לחכמים למעוט עיונם בו ויחסר מן הבלתי חכמים למעוט השגתם אותו... כי אין דברי החסידות ועניני היראה והאהבה וטהרת הלב דברים מוטבעים באדם, עד שלא יצטרכו אמצעים לקנותם אלא ימצאו אותם בני האדם בעצמם כמו שימצאו כל תנועותיהם הטבעיות, כשינה והיקיצה, הרעב והשבע וכל שאר התנועות החקוקות בטבענו, אלא ודאי שצריכים הם לאמצעים ולתחבולות לקנות אותם ולא יבצרו גם כן מפסידים להם שירחיקום מן האדם ולא יחסרו דרכים שירחיקו מפסידיהם.

אם כן אפוא, איך לא יצטרך להוציא זמן על העיון הזה לדעת אמתת הדברים ולדעת הדרך לקנותם ולקימם? מאין תבוא החכמה הזאת בלב האדם אם לא יבקשנה?...

 

נפש החיים שער ד פרק א

            ...כמה מאותן אשר קרבת א-להים יחפצון, כמה בחרו לעצמם לקבוע כל עיקר לימודם בספרי היראה והמוסר כל הימים, בלא קביעות עיקר העסק בתורה הקדושה, במקראות והלכות מרובות... ה' יסלח להם כי כוונתם לשמים, אבל לא זו הדרך ישכון בם אור התורה...

            Rabbi Eliakim Krumbein, “Mussar for Moderns”

Torah tradition and literature have always addressed the spiritual needs and dilemmas of the individual in a direct way. Yet the modern Jew often finds that he is deprived, almost by definition, of access to this vital aspect of our Mesorah. This feeling stems from the perceived gap which yawns between our sources and the contemporary mind-set and outlook, which are part of the psychological and emotional make-up of the observant Jew of our generation. Problems are encountered in relation to central ethical Jewish concepts which are ignored in our culture, and also regarding instinctive patterns of thought and approaches to life.

The result is that the serious Jew in our day may be comfortable when studying Jewish law and philosophy, but confused or frustrated by the demands of our ethical literature. Issues such as guilt, humility, commitment, which our sources take for granted, are openly questioned by society at large. If these concepts are to be relevant to the modern man, he needs to find his way back to them, without denying his identity as a modern man. This is a considerable undertaking, intellectually and emotionally.