נידה מדאורייתא –
נידה מול זבה
ויקרא פרק טו
(יט) וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה
זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ...
(כה) וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים
רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ כָּל יְמֵי זוֹב
טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא...
(כח) וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ
שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר:
(כט) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי
תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל
מוֹעֵד...
ואחד עשר יום שבין נדה לנדה - הלכה
למשה מסיני.
פתח - ...זה דין נדה דאורייתא ראתה היום מונה ששה
והוא ראתה שנים מונה חמשה והן ואפילו ראתה כל שבעה ופסקה לערב טובלת ומשמשת ומיום
שביעי ואילך הויין ימי זיבה אחד עשר יום שאם ראתה בהן יום אחד או שנים שומרת יום
כנגד יום וטובלת ואם ראתה בהן ג' רצופין הויא זבה גמורה וטעונה ספירה ז' נקיים
וקרבן ואם משכו ימי זובה חדש או שנה אינה חוזרת לתחילת נדות עד שתשב שבעה נקיים
ישבה ז' נקיים וראתה הויא תחילת נדה ומונה ששה והוא חוזרת לעניינה ככל המפורש ואם
לא ראתה באותן י"א יום ג' רצופין אינה זבה וכשתראה אחרי כן בין ראתה סמוך בין
שהרחיקה ראייתה הויא תחילת נדה ואפילו תראה שלשה רצופין אינה מונה אלא ארבעה והן
שאין ימי זוב אלא באותן י"א יום שבין סוף נדה זה לתחלת נדה הבאה...
ד) כל שבעת הימים שנקבעה לה וסת בתחלתן הן הנקראין
ימי נדתה, בין ראתה בהן דם בין לא ראתה בהן דם, ומפני מה נקראין ימי נדה מפני שהן
ראויין לנדה וכל דם שתראה בהם דם נדה יחשב.
ה) וכל אחד עשר יום שאחר השבעה הן הנקראין ימי
זיבתה, בין ראתה בהן דם בין לא ראתה, ולמה נקראין ימי זיבה מפני שהן ראויין לזיבה,
וכל דם שתראה בהן דם זיבה יחשב, והזהר בשני שמות אלו שהן ימי נדתה וימי זיבתה.
ו) כל ימי האשה מיום שיקבע לה וסת עד שתמות או עד
שיעקר הוסת ליום אחר תספור לעולם שבעה מתחלת יום הוסת ואחריהן אחד עשר [ואחריהן]
שבעה ואחריהן אחד עשר, ותזהר במנין כדי שתדע בעת שתראה דם אם בימי נדה ראתה או
בימי זיבה, שכל ימיה של אשה כך הן שבעה ימי נדה וי"א ימי זיבה, אלא אם כן
הפסיקה הלידה כמו שיתבאר.
תנו רבנן: אין עומדין
להתפלל לא מתוך דין, ולא מתוך דבר הלכה, אלא מתוך הלכה פסוקה. והיכי דמי הלכה
פסוקה? אמר אביי: כי הא דרבי זירא, דאמר רבי זירא: בנות ישראל החמירו על עצמן,
שאפילו רואות טיפת דם כחרדל - יושבות עליה שבעה נקיים.
... משרבו הגליות ותכפו הצרות
ונתמעטו הלבבות חשו שמא יבאו לטעות באיסור כרת שמא תראה אשה בימי נדתה ששה ימים
ויהיה הכל דם טוהר ובשביעי שמא תראה דם טמא וסבורה לטבול בליל שמיני וצריכה עוד
שבעה ימים החמירו לטמא כל מראה דם אדום וכדי שלא יבאו לידי טעות בין ימי נדה וימי
זיבה הוסיפו חומרא אחר חומרא עד שאמרו שאפילו אם לא תראה אלא טיפת דם כחרדל תשב
עליה ז' נקיים כזבה גדולה:
שולחן ערוך יורה דעה סימן קפג
...ואפילו לא ראתה אלא
טיפת דם כחרדל, יושבת עליו שבעה נקיים