Oral Law - Introduction

Philosophy of the Oral Law - Introduction

גיטין ס:

דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש, כתיב: (שמות ל"ד) כתוב לך את הדברים האלה, וכתיב: (שמות ל"ד) כי על פי הדברים האלה, הא כיצד? דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה, דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב. דבי רבי ישמעאל תנא: אלה - אלה אתה כותב, ואי אתה כותב הלכות.

Rabbi Yehuda Bar Nachmeni the orator of Rabbi Shimon ben Lakish expounded: It is written “Write these words,” and it is written “For by the mouth of these words” – how is this? Words that are written you are not permitted to recite orally, and words that are oral you are not permitted to say in writing.

From the house of Rabbi Yishamel they taught: These you may write, but you may not write halachot.

תמורה יד:

ואי הוה ליה איגרתא, מי אפשר למישלחא? והא אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: כותבי הלכות כשורף התורה, והלמד מהן - אינו נוטל שכר. דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דר"ל: כתוב אחד אומר (שמות ל"ד) כתוב לך את הדברים האלה, וכתוב אחד אומר (שמות ל"ד) כי על פי הדברים האלה, לומר לך דברים שעל פה - אי אתה רשאי לאומרן בכתב, ושבכתב - אי אתה רשאי לאומרן על פה. ותנא דבי רבי ישמעאל: כתוב לך את הדברים האלה - אלה אתה כותב, אבל אין אתה כותב הלכות! אמרי: דלמא מילתא חדתא שאני; דהא רבי יוחנן ור"ל מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא, ודרשי הכי: (תהלים קי"ט) עת לעשות לה' הפרו תורתך, אמרי: מוטב תיעקר תורה, ואל תשתכח תורה מישראל.

…But if he had it in a document, would he be permitted to send it? Did not Rabbi Aba the son of Rabbi Chiya bar Aba teach in the name of Rabbi Yochanan: Those who write halachot are like burning the Torah, and one who learns from them, does not receive reward!

And from the house of Rabbi Yishamel they taught: These you may write, but you may not write halachot.

Perhaps a new matter is different, for Rabbi Yochanan and Reish Lakish would study the books of the Agada on Shabbat, and expounded thus: “A time to do for God; your Torah shall be lost.” They said, it is better for the Torah to be uprooted, and not to be forgotten from Israel.

ערובין כא:

דרש רבא: מאי דכתיב (קהלת י"ב) ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה וגו'. בני! הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה. שדברי תורה יש בהן עשה ולא תעשה, ודברי סופרים - כל העובר על דברי סופרים חייב מיתה. שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו - אמר קרא עשות ספרים הרבה אין קץ.

Rava expounded: What is the meaning of that which is written, “And more than those, my son, take heed of writing numerous books…”? My son, be more cautious with the words of the sages than with the words of the Torah. For the words of the Torah have positive and negative commandments, but the words of the sages – all who transgress them are deserving of death. Lest you say, if they are significant, why were they not written? The verse states, “to make numerous books, there can be no end.”

דרשות בית הלוי דרוש יח

ובאמת דהך פסוק דכתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כתרי אתך ברית ואת ישראל דמהך פסוק שדרש המדרש דהמשנה והתלמוד ואגדה מוכרחין להיות בעל פה וכן במסכת גיטין פ' דרש מהך פסוק דדברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרו בכתב הרי כתוב בפרשה כי תשא אחר מעשה העגל וכשנתרצה ליתן לוחות השניות אמר לו פסוק זה, ובודאי נראה מזה מוכרח לומר דבראשונים היה הכל בכתב דכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש היה הכל נכתב על הלוחות ע"י כתב א-להים שהיה בנס וכמו מם וסמך שבלוחות דבנס היו עומדים וכמו כן היה עליהם בנס כל התורה שבעל פה, ועיין בירושלמי שקלים פרק ו הלכה א מזה ומזה הם כתובים (והאי פסוק כתוב גבי לוחות ראשונים) חנינא בן אחי ר' יהושע אומר בין כל דיבור ודיבור דקדוקיה ואותיותיה של תורה, הרי להדיא דהכל היה כתוב בהם...

והנה על ידי זה שניתן להם אחר כך בעל פה נתעלו בה ישראל מעלה גדולה יותר, דמקודם דכל התורה היה רמוז בהלוחות היו ישראל ותורה שני עניינים דישראל הם המקיימים להתורה ושומרים אותה והיו אז בבחינת כלי שמונח בו התורה וכמו ארון הקודש שמונח בו הספר תורה והוא תשמישי קדושה אבל אחר כך דניתן להם התורה שבעל פה נמצא דישראל הם בבחינת קלף של תורה שבעל פה וכמאמר הכתוב (משלי ג) כתבם על לוח לבך, וכמו שהקלף של ספר תורה הוא עצם הקדושה ולא תשמיש דהקלף והכתב שכתוב בו שניהם ביחד הם ספר תורה כמו כן התורה וישראל כולא חד הוא...

Indeed this verse of “Write these words, for by the mouth of these words I have established a covenant with you and with Israel” from which we extrapolate that midrash, mishna, talmud and agada must be oral, and similarly in Gittin we extrapolate from this verse that oral words you are not permitted to say in writing, behold that it is written in the portion of Ki Tisa, after the incident of the Golden Calf. And when He acquiesced to give the second tablets He told him this verse. And it certainly appears from this that on the first ones all was in writing, for all that a wise student would say in the future – all was written on the tablets in Divine script which was miraculous, as the Mem and the Samach in the tablets, which stood miraculously, so too the entire Oral Torah was miraculously there. And see the Jerusalem Talmud in Shekalim 6:1 regarding the verse “They were inscribed on both sides”, we learn that the nephew of Rabbi Yehoshua says: between each commandment were its details and the letters of the Torah, behold it is explicit that all was written on them.

And behold that when it was given to them afterwards orally the Jews rose to a higher plane. For earlier, when the whole Torah was alluded to in the tablets, the Jews and the Torah were two distinct entities. The Jews were those who fulfilled the Torah and observed it and they were comparable to a vessel in which the Torah is placed, like an ark in which the Torah scroll rests, and it is an accessory to holiness. But afterwards, when the oral Torah was given to them, it follows that the Jews were to the parchment of the oral Torah, as the verse states, “Inscribe them on the tablet of your heart”, and as the parchment of the Torah scroll is the very Torah itself and not an accessory, for the parchment and the writing together are the Torah scroll, so too the Torah and Israel are all one.

Further Reading

Timeline: The Development of the Oral Law

Three Medieval Approaches to Tradition and Controversy, by Moshe Halbertal - http://www.juedisches-recht.de/Rechtsgeschichte-History-of-Halacha.htm