Oral Law – Osmosis of External Values

1. הקדמה לשמונה פרקים לרמב"ם

ודע, כי הדברים אשר אומר אותם באלו הפרקים, ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שחידשתים אני מעצמי, ולא פירושים שבדיתים, אלא הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים, במדרשות ובתלמוד וזולתו מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן, הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה. ואפשר שאביא לפעמים מימרה שלימה שהיא לשון ספר מפורסם, ואין בכל זה רע, ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם, לפי שאני כבר הודיתי בזה, ואף על פי שלא אזכור: אמר פלוני, אמר פלוני, שזו אריכות אין תועלת בה; ואפשר, לפעמים, ששם האיש ההוא יכניס בלב מי שאין תבונה בו - שזה הדבר נפסד, ויש בו תוך רע שלא ידעהו. ומפני זה ראיתי שלא לזכור האומר, הואיל וכוונתי שתושג התועלת לקורא, ושנבאר לו העניינים הצפונים בזאת המסכתא.

Introduction to the Eight Chapters (Commentary on Pirkei Avot), Rambam

Know, that the matters that I will say in these chapters, and which will come in the commentary, are not matters that I innovated myself, and not interpretations that concocted. Rather, they are matters that are selected from the words of the sages, from the midrashim and the Talmud and their other compositions, and from the philosophers as well, both ancient and recent, and from the compositions of many men. And hear the truth from he who speaks it. And it is possible that I will cite at times a full excerpt that is verbatim from a well known book, and there is no wrong in this. I am not taking credit for that which was said by those who came earlier, for I have already acknowledged this, and even though I will not mention “this one said,” and “that one said.” For this is useless lengthiness. And it is sometimes possible that the name of the man will place in the heart of one who does not have wisdom that this matter is worthless, and that it has a bad core that he does not perceive. And because of this I chose not to mention the speaker, because my intention is to achieve the welfare of the reader, to explain to him those things that are buried in this tractate.

2. רמב"ן דברים ו:יח

ועשית הישר והטוב בעיני ה'. ...וזה ענין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותקוני הישוב והמדינות כלם, אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון לא תלך רכיל (ויקרא יט טז), לא תקום ולא תטור (שם פסוק יח), ולא תעמוד על דם רעך (שם פסוק טז), לא תקלל חרש (שם פסוק יד), מפני שיבה תקום (שם פסוק לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שיכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין, וכגון מה שהזכירו בדינא דבר מצרא (ב"מ קח א), ואפילו מה שאמרו (יומא פו א) פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות, עד שיקרא בכל ענין תם וישר:

Ramban, Deuteronomy 6:18

“Do that which is straight and good in the eyes of God”… and this matter is great, for it is impossible to mention in the Torah all of the behavior of a man with his neighbors and colleagues and all of his business and all the foundations of society and nations. So after it mentioned many of them, such as “Do not go tale-bearing,” “Do not take revenge and do not bear a grudge,” and “Do not stand idly by your brother’s blood,” “Do not curse a deaf man,” “Rise before an elder,” and the like, it repeated in a general manner that one should do the good and the straight in every matter, so that it includes monetary compromise and that which is beyond the letter of the law, like that which they mentioned regarding the law of the adjacent property owner, and even that which they said, “his youth is goodly and his speech is gentle with all,” until he is called in every matter pure and straight.

3. שלחן ערוך חושן משפט ב:א

כל בית דין, אפילו אינם סמוכים בא"י, אם רואים שהעם פרוצים בעבירות (ושהוא צורך שעה) (טור), היו דנין בין מיתה בין ממון, בין כל דיני עונש, ואפילו אין בדבר עדות גמורה. ואם הוא אלם, חובטים אותו על ידי עובדי כוכבים. (ויש להם כח להפקיר ממונו ולאבדו כפי מה שרואים לגדור פרצת הדור) (טור בשם הרמב"ם בפרק כ"ד מסנהדרין). וכל מעשיהם יהיו לשם שמים; ודוקא גדול הדור, או טובי העיר שהמחום ב"ד עליהם. הגה: וכן נוהגין בכל מקום שטובי העיר בעירן כב"ד הגדול, מכין ועונשין, והפקרן הפקר כפי המנהג; אעפ"י שיש חולקין וס"ל דאין כח ביד טובי העיר באלה, רק להכריח הצבור במה שהיה מנהג מקדם או שקבלו עליהם מדעת כולם, אבל אינן רשאים לשנות דבר במידי דאיכא רווחא להאי ופסידא להאי, או להפקיע ממון שלא מדעת כולם (מרדכי פ' הגוזל בתרא), מכל מקום הולכין אחר מנהג העיר; וכל שכן אם קבלום עליהם לכל דבר, כן נ"ל (ועיין בי"ד סימן רכ"ח דיני תקנות וחרמי צבור).

Shulchan Aruch Choshen Mishpat 2:1

Any court, even if they are not ordained in Israel, if they see that the people are flagrantly violating prohibitions (and that it is a need of the time) they can judge whether with death or money, or with any punishment, even if the matter does not have clear testimony. And if the litigant is tough, they can beat him through the agency of gentiles. (And they have the power to render his money ownerless and to destroy it as they see fit to close the breech of the generation). And all of their actions should be for the sake of heaven. And this only applies to the great of the generation, or the city leaders who were accepted on the community as a court. And thus is the custom in every place, that the city leaders in their city are like the great Court, and they administer lashes and punishments, and their rendering property ownerless is effective in accordance with the custom, even though there are those who disagree and maintain that the city leaders do not have these powers, only to enforce on the community that which was previously accepted custom or that they all accepted of their own volition. Even so, we follow the custom of the city. And certainly if they accepted them upon themselves for all matters. Thus it appears to me.

4. בבא קמא קיג:

אמר שמואל: דינא דמלכותא דינא. אמר רבא: תדע, דקטלי דיקלי וגשרי גישרי ועברינן עלייהו.

Bava Kama 113b

Shmuel said: The rulings of the kingdom are rulings. Rava said: You should know that this must be so, because they cut down trees and build bridges and we cross them.

5. בבא מציעא צה.

האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה - הרי זו מקודשת, ותנאו בטל, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: בדבר שבממון תנאו קיים.

Bava Metzia 95a

One who says to a woman, “You are hereby betrothed to me on condition that you cannot claim from me food, clothing, and conjugal rights,” she is betrothed and his stipulation is void, these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: regarding monetary matters, his stipulation is valid.

6. בבא מציעא עד.

אמר רב פפי משמיה דרבא: האי סיטומתא קניא. למאי הלכתא? - רב חביבא אמר: למקניא ממש, רבנן אמרי: לקבולי עליה מי שפרע. והלכתא: לקבולי עליה מי שפרע. ובאתרא דנהיגו למקני ממש - קנו.

Bava Metzia 74a

Rav Papi said in the name of Rava: The raised seal effects a transaction. For which halachic ramification? Rav Chaviva said, for a full acquisition. The rabbis said: to receive a “Mi Shepara” curse. And the halacha is: To receive a “Mi Shepara” curse. And in a place where it is customary to acquire fully, they acquire.

7. שו"ת שואל ומשיב מהדורא קמא א:מד

...דזה ודאי שספר חדש שמדפיס מחבר וזכה שדבריו מתקבלים ע"פ תבל פשיטא שיש לו זכות בזה לעולם והרי בלא"ה אם מדפיסים או מחדשים איזה מלאכה אינו רשאי אחר לעשות בלא רשותו והרי נודע שר' אברהם יעקב מהרובשוב שעשה החשבון במאשין כל ימיו קבל שכרו מהקיר"ה בווארשא ולא יהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלהם וזה דבר שהשכל מכחישו ומעשים בכל יום שהמדפיס חבור יש לו ולב"כ זכות...

Shoel Umeshiv (Responsa) First Edition 1:44

…For this is certain, that a new book that an author prints, and he merits that his words are received on the face of the earth, it is obvious that he has rights in this forever. And aside from this, if people publish or invent a trade, others are not permitted to do them without his permission. And it is known that R. Avraham Yaakov of Herovshov who invented arithmetic with a machine, all his life he received payment from the Kira in Warsaw. And our complete Torah should not be less than their idle chatter. And this is a matter that the intellect rejects, and it is a daily occurrence that one who publishes a work, he and those empowered by him have rights…

8. שו"ת בית יצחק יורה דעה ב:עה

מ"ש השואל ומשיב שיש למחבר זכות עולמית, ואסור לאחר להדפיס אפי' מכר הספרים, אינני רואה ראיה לזה, דאף דתורה דיליה היא, כיון שמכר ספריו ודאי שבעין יפה נתן, וכמ"ש מה אני בחנם אף אתם בחנם, ואין לאסור על אחר להדפיס ספרו עד שישלם עבור זכותו, כי מי הוא האוסר, והתורה נמשלה למים לשאוב ממנה בלי תשלום, ואין התורה קרדום לחפור בה וכו'. ולכן צ"ע בהוראת השואל ומשיב בזה. ומ"מ הואיל ומצד דינא דמלכותא אסור במדינות אלו להדפיס בלי רשות המחבר, לפי המבואר בש"ך (סי' רנט), גם בנ"ד שכבר נהגו שלא להדפיס מיראת המלכות בלי רשות המחבר, בכה"ג חייבים להחזיק בדינא דמלכותא, וכ"ש בנ"ד שהגאון השואל ומשיב אוסר ע"פ דין תורה, בודאי שצריך להחזיק בדינא דמלכותא

Minchat Yitzchak (Responsa) Yore Dea 2:75

That which the Shoel Umeshiv wrote, that the author has eternal rights, and it is prohibited for another to print even if he sold the books, I do not see a proof for this, for even though the Torah is his, since he sold the books, we can assume that he sold generously, and in accordance with that which we learned, “Just as I give it freely, so you shall give it freely” and we should not prohibit on others to print his book without paying for his right, for who is empowered to prohibit this? And the Torah is compared to water, to draw from it freely with no charge, and the Torah is not a shovel with which to dig etc. And therefore the ruling of the Shoel Umeshiv on this matter requires investigation. But in any event, since by the law of the kingdom it is prohibited in these lands to print without the permission of the author, as is explained in the Shach (259), in our case as well, where they have already accepted the custom of not printing, out of fear of the kingdom, without permission from the author, in such a case we must apply the law of the kingdom. All the more so in this case, where the sage Shoel Umeshiv prohibits even based on Torah law, certainly we should apply the law of the kingdom.