Oral Law – Artificial Insemination
אגרות משה אה"ע א:י
הנה ברור שבלא ביאת איש לא נאסרה אשה לבעלה
ואיסור סוטה לבעלה הוא רק מצד איסור הביאה ולא מצד הזרע של איש אחר שיש במעיה דאם
בעלה איש אחר אף בביאה שלא יצא זרע ואף בשלא כדרכה נאסרה על בעלה מדין סוטה ואם בא
זרע לגופה שלא מביאה כאמבטי שנזכר בגמ' שלא נעשה איסור זנות לא נאסרה על בעלה.
וכן הולד הוא כשר שגם ממזרות הוא רק כשהיה
ע"י ביאה. ואף שהולד ממזר אף באופן שדבקום נכרים זה בזו שלא עברו על האיסור
משום שהיו אנוסים מ"מ היה זה דרך ביאה שהוא זנות, אבל בנתעברה ע"י שנכנס
הזרע של אחר במעיה באמבטי שנזכר בגמ' וכהא דעושין הרופאים בזמננו אינו ממזר ואף
שהיה זרע של אחד מקרוביה כגון מאביה וחמיה ואחיה, וכידוע שבן סירא נולד כן ומפורש
בט"ז יו"ד סימן קצ"ה סק"ז וכן בב"ח שהביא מהגהת
סמ"ק בשם הר' פרץ דכיון דאין כאן ביאת איסור הולד כשר לגמרי אפילו תתעבר
מש"ז של אחר כי הלא בן סירא כשר היה וכן משמע בב"ש באה"ע סק"י
ובח"מ סק"ח. ומה שהביא באוצר הפוסקים שם ס"ק מ"ב בשם ספר בר
ליואי ומנחת יחיאל שחולקין אינו כלום ומה שהקשה דהולד ממזר אינו משום הנאת ביאה,
הוא הבל דאף שאינו משום הנאת ביאה אבל ודאי דוקא משום ביאה היא דהוא דבר האסור
כדאיתא בלשון הגהת סמ"ק ואין לחוש לזה כלל.
אך אם ידוע של איזה אדם הוא אם הוא משל יהודי
יהיה הולד אסור לינשא לזרע של אותו אדם כדאיתא בט"ז שם ובב"ש שם אבל
כיון שלא ידוע יהיה מותר בכל הנשים משום דאזלינן בתר רובא נשים שמותרות לו. אבל
האמת שאין לחוש שהזרע היה משל יהודי כיון שהרוב הם משל נכרים, דלבד שהערים שלנו
וכל המדינה הם רוב נכרים, הוו אלו המוציאין זרע שלהם לדבר זה ודאי רוב נכרים. ומה
שאמר הרופא שהוא משל יהודי אינו נאמן דאמר זה משום שחשב שזה יותר טוב לפניה שהיא
יהודית. ולכן ליכא שום חשש איסור לא בהאשה לבעלה ולא בהולד לקהל. ועיין באוצר
הפוסקים שהביא בשם מהרש"ם שאף לכתחלה התיר לעשות כן בשעת צורך גדול וכן בשם
ספר עמק הלכה וכ"ש כשכבר נעשה זה שח"ו לו להתרחק מאשתו. ואם הולד תהיה
בת אם מותרת לכהונה יש ג"כ לצדד להתיר שהרי שיטת הרי"ף שהולד
מעכו"ם הבא על בת ישראל כשרה לכהונה ואף להש"ע סימן ד' סעיף י"ט
שפסול לכהונה הרי הכא יש ספק להח"מ שמא אין שייך כלל לבעל הזרע שלא נקרא בנו
ואף שיותר נוטה כהב"ש שהוא בנו וא"כ הכא אולי נחשב שהוא זרע של
עכו"ם אף שלא מתייחס אחריו, הרי יש כאן קצת ספק שמא הוא של יהודי ואף שהוא
מיעוט הוי בצרוף שניהם כספק גמור וכיון שמסיק הב"ש בסק"ב שבדיעבד אין
מוציאין אם ניסת לכהן אין לאוסרה לזו שהוא ספק גם להשו"ע אף מלינשא לכתחלה.
וגם נראה לע"ד שאף ולד בת ישראל מעכו"ם שפסולה לכהונה הוא נמי דוקא כשהיה
דרך ביאה שהוא איסור ולא מאמבטי ולכן אף לכהונה אין לפוסלה.
אבל הבעל אם אינו רוצה לזון אותו יהיה פטור וכן
יהיה פטור מהוצאת הלידה ורפואתה שע"י זה כיון שעשתה זה שלא ברשותו.
ידידו, משה פיינשטיין
It is clear that without intercourse with a man, a woman is not prohibited to her husband, and the prohibition of a Sota to her husband is only because of the prohibition of intercourse, and not because of the semen of another man that is inside her, for if another man had intercourse with her even though no semen was emitted, and even in an unusual manner, she is prohibited on her husband by the law of Sotah. And if semen came into her budy without intercourse, like the bathtub that is mentioned in the Gemara, where no sexual prohibition is committed, she is not prohibited to her husband.
And similarly the offspring is valid, for Mamzer status too is only when the child was conceived through intercourse. And even though the offspring is a Mamzer even when gentiles stuck them together, where they did not violate the prohibition, because they were coerced, still it was in the manner of intercourse, which is a sexual prohibition. But when she becomes pregnant by the semen of another entering her body in the bathtub as is mentioned in the Gemara and as that which the doctors do in our time, the offspring is not a Mamzer, even if the semen was of one of her relatives such as her father, her father in law, or her brother. As it is known that Ben Sira was thus born, and as is explicit in the Taz, Yore Dea 195:7 and the Bach who cited the Smak in the name of R. Peretz, that because there is no prohibited intercourse the offspring is completely valid even if she becomes pregnant from the semen of another, because wasn’t Ben Sira valid? And it sounds this way in the Beit Shmuel, Even Ha’ezer 110 and Choshen Mishpat 108. And that which was cited in the Otzar Haposkim there note 42 in the name of Bar Livaiand Minchat Yechiel that they dissent is nothing, and that which he challenged that the offspring being a Mamzer is not because of the enjoyment of the intercourse, this is worthless, for even if it is not because of the enjoyment of the intercourse, but certainly it is because of the intercourse, which is a prohibited act, and as is found in the words of the Smak, and there is no need to be concerned about this at all.
But if it is known whose semen it is, if he is a Jew, the child would be prohibited to marry the children of that man, as is mentioned in the Taz and Beit Shmuel there, but since it is not known he would be permitted to all women because we follow the majority of women, who are permitted to him. But the truth is that there is no need to worry that the semen is from a Jew, since the majority are from non-Jews, because aside from the fact that our cities and our whole country are mostly not Jewish, those who emit semen for this matter are certainly mostly non-Jews. And that which the doctor said that it is from a Jew, he is not believable, because he said this because he thought this would be better for her because she is Jewish. And therefore there is no concern of prohibition not of the woman to her husband and not of the offspring to the congregation. And see Otzar HaPoskim who cited the Maharsham that even permitted to do this proactively in a case of great need, and similarly in the Emek Halacha, and how much more so when it was already done, that Heaven forbid him to distance from his wife. And if the offspring is a daughter, should she be permitted to Kohanim? Here too one can make a case to permit, for the opinion of the Rif is that the offspring of a gentile who has relations with a Jewess is fit to the Kehuna, and even according to the Shulchan Aruch, Even Ha’ezer 4:19 that she is unfit for the Kehuna, there is a doubt here according to the Chelkat Mechokek whether she is related to the owner of the semen, and even though it makes more sense to say that she is, as says the Beit Shmuel, in which case here we would say that she is the offspring of a gentile, even though her familial identity is not determined by him, still here there is a small doubt as to whether he is Jewish, and even though this is the minority, between the two of these considerations it adds up to a full doubt, and since the Beit Shmuel concludes that after the fact we do not remove her from him if she married a kohen, we do not need to prohibit this one who is a doubt even for the Shulchan Aruch even from marrying proactively. And it also seems in my humble opinion that even the offspring of a Jewess from a non-Jew who is prohibited to the Kehuna, this is only when she was conceived through intercourse, which is prohibited, and not in a bathtub, and therefore even to the Kehuna she should not be invalidated.
But if the husband does not want to feed him he will be exempt, and also he will be exempt from the costs of the childbirth and the healing which ensue, because she did this without his permission.
His dear friend,
Moshe Feinstein
ציץ אליעזר ג:כז:א
...אין בפשטות שום ראיה מהגמ' לומר שבאופן כזה
של אמבטי מותר באשת איש, דשאני התם שהנידון הוא על הדין של בתולה מעמיו יקח אשה
הנאמר בכה"ג, ובזה הוא דאמרינן דכיון שנתעברה באמבטי מבלי ביאת איש ובתוליה
קיימים לא יצאה מכלל בתולה ולא נאסרה לכה"ג, ואין מזה שום ראיה שיהא מותר גם
באשת איש להכניס בכוונה לתוך רחמה ש"ז מאיש אחר ע"י אמבטי, די"ל
דבאשת איש שאני דשכבת זרע כתיב בה ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה
(ויקרא י"ח - כ') [ועיין יבמות ד' נ"א ע"ב] ונהי דבכה"ג אין
נתינה - של - שכיבה, אבל יש נתינה - של - זרע, ומי יערוב לנו שאין כוונת האיסור
שאסרה תורה גם משום הנתינה של - זרע לאשת עמיתך, וזה שהזכירה דווקא בלשון שכיבה
הוא משום דדברה תורה בהוה, אבל כשם שהשכיבה לבד דהיינו ביאה בלי פליטת זרע אסורה,
כך גם נתינה - של - זרע מאיש אחר אפילו בלי שכיבה ג"כ אסורה...
ועיין ברמב"ן עה"ת שם (ויקרא י"ח
- כ') שכותב ואפשר שאמר לזרע להזכיר טעם באיסור כי לא יודע הזרע למי הוא ויבאו מזה
תועבות גדולות ורעות לשניהם, ולא הזכיר זה בעונש כי אפילו הערה בה ולא הוציא זרע
יתחייב, ולכך אמר ושכב איש אותה שכבת זרע כי בעבור הזרע תהיה קנאתו, וטעם זה של
הרמב"ן מסייע לצידוד דברינו הנ"ל שהאיסור הוא גם על נתינה של זרע לחוד, כי
לא יודע הזרע למי הוא ויבאו מזה תועבות גדולות ורעות לשניהם.
מודה אנכי שמצד הסברא יש מקום גדול בראש לומר
שלא תיאסר האשה באופן זה על בעלה מכיון שסוף סוף אין כאן משכבי אשה, וכך נביא להלן
מדברי הפוסקים, אבל מהגמ' הנ"ל בחגיגה אין לענ"ד ראיה להיתר.
…At face value, there is no proof from the Gemara to say that this manner of the bathtub is permitted with a married woman, for there it is different because the discussion is about the rule of “a virgin from his nation he shall take as a wife” which is said about the high priest. And it is there that we say that because she became pregnant in a bathtub without intercourse and her hymen is intact she has not left the status of virgin and has not been prohibited to the high priest, but there is no proof from there that she would be permitted if she were a married woman as well to insert deliberately into her womb the semen of another man through the bathtub. For we may say that with regard to a married woman it is different, for semen is mentioned with regard to her, “And to the wife of your colleague, do not give your lying with semen, to be defiled by her.” And let us concede that for the high priest there is no giving of lying, but there is giving of semen, and who can assure us that the intent of the prohibition of the Torah is not also because of the giving of semen to a colleague’s wife. And that which it was mentioned specifically in the expression of lying is because the Torah spoke about the common case, but just as the lying alone, the intercourse without semen, prohibits her, so too with the giving of the semen from another man, even without lying, she is prohibited as well.
And see Ramban on the Torah there, who wrote, “and it is possible to say that the semen is mentioned to explain the reason for the prohibition, because the semen will not be known whose it is, and great abominations will result for both of them, and it did not mention this with regard to the punishment, for even with insertion alone without seminal emission he is punishable, and therefore it wrote that a man lay with her, lying with semen, for on account of the semen will be his jealousy.” Thus the reasoning of the Ramban supports our earlier words that the prohibition is also because of the giving of semen alone, because it will not be known whose semen it is, and great and terrible abominations will result for both of them.
I admit that in terms of logic there is great room to say that a woman does not become prohibited in this manner to her husband, because ultimately there is no intercourse, and therefore I will cite below the words of the decisors, but from the Gemara in Chagiga in my opinion there is no proof to permit.