סעודות שבת
1. מספר הסעודות וזמנם
א.
שבת קיז:
תנו רבנן: כמה
סעודות חייב אדם לאכול בשבת? שלש, רבי חידקא, אומר: ארבע. אמר רבי יוחנן: ושניהם
מקרא אחד דרשו, (שמות טז) ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו
בשדה. רבי חידקא סבר: הני תלתא היום - לבר מאורתא, ורבנן סברי: בהדי דאורתא.
ב. רמב"ם הל' שבת ל:ט
חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת אחת
ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה, וצריך להזהר בשלש סעודות אלו שלא יפחות מהן כלל, ואפילו
עני המתפרנס מן הצדקה סועד שלש סעודות, ואם היה חולה מרוב האכילה או שהיה מתענה
תמיד פטור משלש סעודות, וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות,
וכן בימים טובים.
2. לחם
משנה
א. שמות טז:כב
וַיְהִי
בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד...
ב. שבת קיז:
אמר רבי אבא:
בשבת חייב אדם לבצוע על שתי ככרות, דכתיב 'לחם משנה'...
ג. ספר המכתם לברכות לט:
וזה נאה
ונאות, לזכרון לזכרון שלוקטין שתי העומר, ובצע אחד לזכר שהאחד לבו ביום והשני מניח
לשבת, ומתקיים 'ולא הבאיש ורמה לא היתה בו'.
3. איזה
לחם פורסים
א. שבת קיז:
אמר רב אשי: חזינא חיה לרב כהנא, דנקט
תרתי ובצע חדא. אמר: 'לקטו' כתיב. רבי זירא הוה בצע אכולה שירותיה.
ב. שלחן ערוך אורח חיים רעד:א
בוצע על שתי ככרות (שלימות), שאוחז
שתיהן בידו ובוצע התחתונה. הגה: ודוקא בלילי שבת, אבל ביום השבת או בלילי יום טוב
בוצע על העליונה ... והטעם הוא על דרך הקבלה.
ד. משנה ברורה רעד:ד-ה
ורש"ל ושל"ה נהגו לחתוך
שניהם, כפירוש הרשב"א. וכן הסכים הגר"א... והעולם נוהגין כהשלחן ערוך...
התחתונה. הב"ח תמה, דאין מעבירין
על המצות! והט"ז תיקן זה, ונהג להניח התחתון קרוב אליו יותר מן העליון, ונמצא
שפוגע תחלה בתחתונה. או לוקחין העליונה בשעת ברכת המוציא, ומניחין אותה למטה
ובוצעין עליה...
4. לחם
שאינו שלם כלחם משנה
א. שו"ת משיב דבר לנצי"ב, א:כא
לבני יקירי יחיה,
מה ששאלת, אודות המנהג בבית חותני
זקנך הגאון מוהר"י זצ"ל, בהתאחר אחד מהמסובין בשבת קודש או ביום טוב,
נותנים לו שתי חתיכות ללחם משנה, והקשו החברים דזה לא חשיב לחם משנה...
נראה לעניות דעתיד לחלק בכי האי גוונא:
דהעיקר תלוי איך בא הלחם לפנינו, אם בא הלחם לפנינו שלם או אפילו פרוס אם נפרס
ונקטן מכמותה מיקרי חסר, אף על גב דאם מתחלה היה בא לפנינו לחם קטן כזה היה קרוי
לחם שפיר אבל כיון שנפרס לא מקרי לחם אבל אם בא פרוס לפנינו ולא נשתנה מכמות שהיה
מיקרי לחם שפיר...
ולא מהני אם יפרוס לשנים, כיון שבא
לפנינו שלם אם יפרוס לא מהני מידי, דחסר מיקרי. אבל אם בא לפניו פרוס, מיקרי שפיר
לחם...
הנני אביך,
נפתלי צבי יהודא ברלין
5. כיסוי
החלות
א. פסחים ק:
פורס מפה
ומקדש.
ב. תוספות שם
אנו רגילין לפרוס מפה ולקדש והטעם
מפורש בשאילתות כי היכי דתיתי סעודתא ביקרא דשבתא ויש מפרש זכר למן שלא היה יורד
בשבתות וי"ט והיה טל מלמעלה ומלמטה והמן בינתים.
ג. רא"ש פסחים י:ג
ובירושלמי דקאמר דפורסין מפה כדי שלא
יראה הפת בושתו, שהוא מוקדם בפסוק ודין הוא שיקדים בברכה, ומקדימין ברכת היין.
6. תפריט סעודה שלישית
א.
רמב"ם הל' שבת ל:ט
חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת... וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על
שתי ככרות...
ב. טור אורח חיים רצא
אדוני אבי
הרא"ש ז"ל לא היה מברך על היין קודם, משום דאיתקש יום ללילה לענין קידוש
- מה לילה סגי בחד זימנא, אף ביום נמי בחד זימנא. אבל היה בוצע על ב' ככרות.
ואיתא בירושלמי במכילתא, דבסעודה
שלישית צריך לפחות ככר אחד שלם. משום דביום ו' ירד לכל אחד שני עומרים ומכל עומר
עשו שתי ככרות, הרי ד' לשני עומרים. אכל אחד בערב שבת, ואחד בליל שבת, ואחד בבקר,
הרי נשאר לו אחד שלם לסעודה שלישית.
ויש אומרים שיכול להשלים סעודה שלישית
במיני תרגימא... ור"י היה אומר, כיון דילפינן ג' סעודות מג' פעמים 'היום'
דכתיבי גבי מן, צריך לעשותה בפת.
ג. שלחן ערוך אורח חיים רצא:ד-ה
ד. אין צריך לקדש בסעודה שלישית, אבל
צריך לבצוע על שתי ככרות. הגה: ואם סועד הרבה פעמים בשבת צריך לכל סעודה ב' ככרות,
ולפחות לא יהיה לו בסעודה שלישית פחות מככר אחד שלם. ומזה פשט המנהג להקל לבצוע
בסעודה שלישית רק בככר א' שלם, אבל יש להחמיר ליקח שנים.
ה. צריך
לעשותה בפת; ויש אומרים, שיכול לעשותה בכל מאכל העשוי מאחד מחמשת מיני דגן; ויש אומרים,
שיכול לעשותה בדברים שמלפתים בהם הפת כבשר ודגים, אבל לא בפירות; ויש אומרים,
דאפילו בפירות יכול לעשותה. וסברא ראשונה עיקר, שצריך לעשותה בפת, אלא אם כן הוא
שבע ביותר. הגה: או במקום שאי אפשר לו לאכול פת, כגון בערב פסח שחל להיות בשבת
שאסור לו לאכול פת לאחר מנחה כדלקמן בהלכות פסח (מהרי"ל הל' פסח).
7. ברכת
המזון בשבת
א.
ברכות מח:
סדר
ברכת המזון כך היא: ברכה ראשונה - ברכת הזן, שניה - ברכת הארץ, שלישית - בונה
ירושלים, רביעית - הטוב והמטיב. ובשבת - מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת
היום באמצע; רבי אליעזר אומר: רצה לאומרה בנחמה - אומרה, בברכת הארץ - אומרה, בברכה
שתקנו חכמים ביבנה - אומרה. וחכמים אומרים: אינו אומרה אלא בנחמה בלבד.
ב.
שם מט:
שבתות
וימים טובים דלא סגי דלא אכיל... אי טעי הדר.
ג.
שלחן ערוך אורח חיים קפח:ו-ח
ו.
טעה ולא הזכיר של שבת, אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו
ישראל באהבה לאות ולברית ברוך אתה ה' מקדש השבת... והא דסגי בהך ברכה, דוקא כשנזכר
קודם שהתחיל הטוב והמטיב, אבל אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, צריך לחזור לראש
ברכת המזון.
ז.
אם טעה ולא הזכיר בה של ראש חודש... אם לא נזכר עד שהתחיל הטוב והמטיב, אינו חוזר,
מפני שאינו חייב לאכול פת כדי שיתחייב לברך ברכת המזון...
ח.
סעודה שלישית בשבת, דינה כראש חודש.
ד.
משנה ברורה שם סעיף קטן לא
דינה
כראש חודש - שאינו חוזר אם התחיל ברכת הטוב והמטיב, לפי שיש אומרים שסעודה שלישית
אין צריך פת. ואף שאין דבריהם עיקר... מכל מקום יש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק
ברכה לבטלה.
8. סעודה שנמשכה למוצאי שבת
א.
שלחן ערוך אורח חיים קפח:י
היה
אוכל ויצא שבת, מזכיר של שבת בברכת המזון, דאזלינן בתר התחלת הסעודה; והוא הדין
לראש חודש ופורים וחנוכה.
ב.
שלחן ערוך אורח חיים רעא:ו
(מי
שאכל סמוך לכניסת השבת) אם גמר סעודתו, וקידש היום קודם שברך בברכת המזון, מברך ברכת
המזון על כוס ראשון ואחר כך אומר קידוש היום על כוס שני, וצריך להזכיר של שבת בברכת
המזון, אף על פי שמברך קודם קידוש. הגה: ויש אומרים דאינו מזכיר של שבת, דאזלינן
בתר תחלת הסעודה, וכן עיקר...
ג.
מגן אברהם שם סעיף קטן יד
אף
על גב דבסוף סימן קפ"ח פסק דאזלינן בתר התחלת הסעודה, יש לומר דספוקי מספקא ליה,
ומספיקא בכל ענין צריך להזכיר. דאין קפידא אם מזכיר שלא לצורך...