1. בישול בכלי ראשון שהוסר
מעל האש
א. שבת לט:
בתולדות האור כולי עלמא לא פליגי
דאסור.
איזהו תבשיל ברור? כל שהאור
מהלך תחתיו.
ג. שבת מב.
האילפס והקדרה שהעבירן
מרותחין - לא יתן לתוכן תבלין, אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך התמחוי. רבי יהודה
אומר: לכל הוא נותן, חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר.
לא
יתן לתוכן תבלין - משתחשך, דכלי ראשון כל זמן שרותח מבשל.
ה. תוספות שם
לכל
קדרות רותחות הוא נותן - נראה דדוקא בתבלין פליג אבל בשאר דברים מודה דכלי ראשון
מבשל אף כשהעבירו מעל האור.
ו. שולחן ערוך אורח חיים
סימן שיח
כשם שאסור לבשל באור כך אסור לבשל בתולדת
האור, כגון: ליתן ביצה בצד קדרה או לשברה על סודר שהוחם באור כדי שתצלה...
2. בישול
בכלי שני
א.
שבת מ:
אמר רבי יצחק בר אבדימי: פעם אחת נכנסתי אחר
רבי לבית המרחץ ובקשתי להניח לו פך של שמן באמבטי, ואמר לי: טול בכלי שני ותן. שמע
מינה תלת, שמע מינה: שמן יש בו משום בשול, ושמע מינה: כלי שני אינו מבשל, ושמע
מינה: הפשרו זהו בשולו.
ב. תוספות שם
ושמע מינה כלי שני אינו מבשל - תימה מאי שנא
כלי שני מכלי ראשון דאי יד סולדת אפי' כלי שני נמי ואי אין יד סולדת אפילו כלי
ראשון נמי אינו מבשל ויש לומר לפי שכלי ראשון מתוך שעמד על האור דופנותיו חמין
ומחזיק חומו זמן מרובה ולכך נתנו בו שיעור דכל זמן שהיד סולדת בו אסור אבל כלי שני
אף על גב דיד סולדת בו מותר שאין דופנותיו חמין והולך ומתקרר.
ג.שבת מב:
סבר רב יוסף למימר: מלח הרי הוא כתבלין, דבכלי
ראשון - בשלה, ובכלי שני לא בשלה. אמר ליה אביי, תני רבי חייא: מלח אינה כתבלין,
דבכלי שני נמי בשלה.
ופליגא דרב נחמן, דאמר רב נחמן: צריכא מילחא
בישולא כבשרא דתורא.
ואיכא דאמרי, סבר רב יוסף למימר: מלח הרי הוא
כתבלין, דבכלי ראשון -
בשלה, בכלי שני לא בשלה. אמר ליה אביי, תני רבי חייא: מלח אינה כתבלין, דבכלי
ראשון נמי לא בשלה.
והיינו דאמר רב נחמן: צריכא מילחא בישולא
כבישרא דתורא.
ד. סמ"ג, לאוין סה יד:
פסק ה"ר אליעזר ממיץ (יראים סי' רעד
קלד:) אף על פי שאין בישול אחר בישול כדתנן בפרק חבית כל שבא בחמין וכו' פירוש
בחמין בכלי ראשון שנתבשל כל צרכו מכל מקום יש בישול אחר אפוי וצלי דקיימא לן כרבי
יוסי דאמר (פסחים מא.) יוצאין בפסח במצות רקיק שרוי אבל לא במבושל אחר אפייה אף על
גב שלא נימוח שהבישול שאחר כן מבטל האפייה הילכך יזהר אדם שלא יתן פת אפויה אפילו
בכלי שני בשבת במקום שהיד סולדת בו גם מצלי יזהר אדם ובשר או דג מבושל לא יתן אצל
האש בחום גדול שהיד סולדת בו ואם עשה חילל את השבת וחוששני לו מסקילה וחטאת. עד
כאן לשונו. ומכלי שני שכתב הרב דומה שתופס עיקר דיש דברים שמתבשלים אף בכלי שני
כדאמרינן (מב:) דמלח בכלי שני נמי בשלא ואין אנו בקיאין בדברים הקלין להתבשל וראוי
להחמיר בכולן.
ה. משנה ברורה סימן שיח ס"ק מב
והוא הדין דלדעה זו יש להחמיר נמי בשאר דברים
שלא ליתנם בכלי שני.
ו. שו"ת יביע אומר חלק ז - או"ח סימן מ
...אולם
מאחר שעיקר דברי הר"א ממיץ בזה אינם מוסכמים, וכמ"ש מהר"י פראג'י
בגנת ורדים (כלל ג סימן ג, דף נא סוף ע"ג) שמדברי הרמב"ם משמע שכלי שני
אינו מבשל כלל, ואפי' בדברים הרכים, שהרי לא חילק בזה כלל, ואם איתא דס"ל שיש
חילוק ביניהם הו"ל לפרש, דנפקא מינה גם לענין כל האיסורים וכו', ועוד נ"ל
דמדאמרינן דכלי שני אינו מבשל אפי' כדי קליפה, הרי נכלל בזה דברים הקלים לבישול,
שאין לך קל משיעור קליפה וכו'. ע"ש. גם המהר"ם בן חביב בתשובה שהובאה
בגנת ורדים (כלל ג סימן ו, דף נו ע"א) כ' שהסמ"ג והטור חולקים על הר"א
ממיץ, ושכן דעת מרן להקל...
ז. תוס' שבת לט. ד"ה כל שבא בחמין מלפני השבת
ואומר ר"י דאפילו בכלי שני אין שורין
דהואיל דהמים חמין מיחזי כמבשל ואע"ג דתנן לקמן (דף מב:) אבל נותן לתוך הקערה
או לתוך התמחוי היינו דוקא תבלין שהן עשויין למתק את הקדירה ולא מיחזי כמבשל...
3. בישול בכלי
שלשי
א.
ספר יראים סימן רעד [דפוס ישן - קב]
...הלכך
יזהר אדם שלא להכניס בשבת שום דבר בכלי שני ואף בכלי שלישי שהיד סולדת בו שאין אנו
בקיאים בדברים רכים וקשים מי הוא מתבשל בכלי שני ומי הוא שאינו מתבשל...
ב. שו"ת אגרות משה חלק או"ח ד סימן עד
וליד נכוית בכלי שלישי... נוהגין שאין מחלקין,
דבכל כלי שלישי מקילין.
4. עירוי
א. תוספות שבת מב: ד"ה אבל נותן לתוך הקערה
ורבינו שמואל מביא ראיה דעירוי ככלי שני מהא
דקי"ל תתאה גבר.
ולר' יעקב נראה דעירוי ככלי ראשון, ומביא ראיה
דבזבחים בפרק דם חטאת (דף צה: ושם) תנו רבנן אשר תבושל בו אין לי אלא שבישל בו
עירה לתוכו רותח מניין תלמוד לומר [אשר תבושל] בו ישבר אלמא דעירוי חשיב מבשל.
ובירושלמי בפרק כירה בעי מהו ליתן תבלין מלמטה
ולערות עליהן מלמעלה... אלמא דמסיק דעירוי ככלי ראשון.
ונראה דעירוי לא הוי ככלי ראשון ולא ככלי שני
אלא מבשל כדי קליפה דהא קי"ל כשמואל דאמר תתאה גבר דתניא כוותיה בכיצד צולין
(פסחים עו.) ומ"מ מבשל כדי קליפה דאמר התם תניא כוותיה דשמואל חם לתוך צונן
או צונן לתוך צונן מדיח ופריך חם לתוך צונן אדמיקר ליה בלע אלא אימא חם לתוך צונן
קולף צונן לתוך צונן מדיח...
ב. משנה ברורה שיח:לה
...דמכלי ראשון אסור לערות עליו דעירוי ככלי ראשון
ומבשל כדי קליפה...