בישול אחר בישול
1. אם יש בישול אחר בישול
בדבר לח
א. שבת קמה:
כל
שבא בחמין מערב שבת - שורין אותו בחמין בשבת.
ב. רמב"ם הל' שבת ט:ג
המבשל
על האור דבר שהיה מבושל כל צרכו או דבר שאינו צריך בישול כלל פטור.
ג. רא"ש שבת ג:יא
שאף
בתבשיל שנתבשל ונצטנן שייך ביה בישול כיון שיש בו משקה והא דאמרינן כל שבא בחמין
לפני השבת שורין אותו בחמין בשבת היינו דבר יבש כגון תרנגולתא דרבי אבא.
ד. שולחן ערוך אורח חיים שיח:טו
דבר
שנתבשל כל צרכו והוא יבש שאין בו מרק, מותר להניחו כנגד המדורה אפי' במקום שהיד
סולדת בו. הגה: ואפי' נצטנן כבר. אבל אם הוא רותח, אפילו בדבר שיש בו מרק, מותר.
ויש מקילין לומר דכל שאין נותנו ע"ג האש או הכירה ממש רק סמוך לו, אפילו
נצטנן, מותר (המגיד פרק כ"ו). ונהגו להקל בזה אם לא נצטנן לגמרי, וכמו שכתבתי
לעיל סי' רנ"ג.
2. צירוף מחלוקות וספיקות
א. שו"ת אגרות משה חלק
או"ח ד סימן עד
תשובה:
נראה לדינא כדעת כתר"ה דרשאין ליתן קעטשאפ על בשר רותח שניתן לכלי שני דאף אם
נחמיר גם שתי חומרות הוא בשתי חומרות שהוא ספק ממש כל חומרא שאף שהוא ספק ספיקא אולי
יש להחמיר בשבת משום חומרתו. אבל הכא חומרא דיש בשול אחר בשול בדבר לח הוא חומרא
בעלמא שגדולי הפוסקים סברי דגם בלח אין בשול אחר בשול וכן הוא הכרעת הרמ"א
ונוהגין כן דרק שבנצטנן לגמרי מחמיר. וגם החומרא בדבר גוש שאף בכלי שני הוא עדיין
כרותח, הא פליגי הרבה על זה ובתוכם הרמ"א (יו"ד צ"ב ס"ז) אשר
הוא עיקר גדול בהוראה...
אין
להחשיבו כספק השקול אלא שכיון שלא ברור להיתר מחמירין, לכן צדק כתר"ה דאין
להחמיר שתי החומרות אלו אף באיסורי שבת.
ב. הרב י"צ רימון,
שיעורי הל' שבת
אנו פוסקים לחומרא שלא להכניס
דבר שאינו מבושל לכלי שני. גם בישול לח שהצטנן הוא ספק, ולכן מותר לשפוך נוזל
שהצטנן לכלי שני [ספק א': האם לח שהצטנן דינו כמבושל או כלא מבושל; ספק ב': האם
כלי שני מבשל או לא מבשל] (משנ"ב
שי"ח, לט). לאור זאת מותר למזוג חלב מפוסטר קר לכוס קפה שהוכן
בכלי שני.
3. הגדרת דבר לח ודבר יבש
א. בית יוסף אורח חיים רנג
כתב
רבינו ירוחם בח"ג (ני"ב סט סוע"א) בשם ה"ר יונה דכל שרובו
רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן כשהחזירו על גבי כירה ומצטמק הוי מבשל גמור.
ב. בית יוסף שם סימן שיח
וכן
כתב עוד (שם סוף ע"א) בשם ה"ר יונה וזה לשונו וכל זה שאמרנו שמחזירין
דוקא שהגיע למאכל בן דרוסאי ואפילו הגיע אם שהה בעודה בידו עד שנצטנן התבשיל אסור
להחזירה אם יש בה רוטב דכל דבר שיש בו רוטב ומצטמק ויפה לו והוא צונן
כשהחזירו על גבי כירה ומצטמק הוי מבשל גמור.
ג. שלחן ערוך שם סעיף ד
והני
מילי שיש בו בישול אחר בישול, בתבשיל שיש בו מרק, אבל דבר שנתבשל כבר, והוא יבש, מותר
לשרותו בחמין בשבת.
ד. משנה ברורה שם סעיף קטן לב
והוא
יבש – רצה לומר, שהריקו המרק ממנו:
ה. שו"ת אגרות משה חלק
או"ח ד סימן עד
ומה
שנסתפקת בקעטשאפ שמא הוא אוכל מחמת שהוא עב אף שנירוק ע"י שפיכה מסתבר שלא
תלוי זה בדין אוכל או משקה לגבי טומאה, אלא באם הוא דבר הזב או דבר שהוא חתיכה
העומדת ומדובקת יחד אף בלא כלי המעמידן ומדבקן שלכן יש להחשיבו כלח.
ו. שולחן ערוך אורח חיים
סימן שיח
מותר
ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואע"פ שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח.
הגה: וכ"ש קדירה שיש בה רוטב שנקרש, שכשהשומן נימוח אינו בעין, דשרי. (רבי
ירוחם ח"ג) ויש מחמירין (ר"ן פרק ב"ט). ונהגו להחמיר, מיהו במקום
צורך יש לסמוך אסברא ראשונה.
ז. משנה ברורה שם סעיף קטן
ק, קח
אינפאנדא
וכו' - הוא פשטיד"א הנזכר בכמה מקומות והוא פת כפולה הממולא בחתיכות שומן
ונותנו שם כדי לחממו והטעם שמותר דכיון שהוא יבש אף שנצטנן לא שייך ביה בישול עוד
וכמ"ש בסט"ו ואע"פ שהשומן חוזר ונימוח מ"מ מקרי יבש כיון
שבשעה שנותנו לחממו לא נמחה עדיין:
ויש
מחמירין - ס"ל דגם בזה שייך איסור נולד ואפי' בקדרה שהשומן מעורב עם המרק... ודע
דאפי' להיש מחמירין אינו אסור כי אם כשיש הרבה שומן על הפשטיד"א שכשיהיה
נימוח יהיה זב לחוץ ויהיה מינכר בפני עצמו אבל אם אין על הפשטיד"א כל כך שומן
או שמעמידו כל כך בריחוק מקום מן החום שלא יהיה נימוח עד שיזוב לחוץ אלא מעט ממנו
יהיה נימוח בתוכו לבד או אם השליך לחוץ השומן שעליו מותר לחמם הפשטיד"א לכולי
עלמא ואף שעדיין נפשר וזב מבשר שומן שבתוכו דבר מועט הוא ושרי לכולי עלמא וכן מותר
להחם בשבת חתיכת בשר שמן אע"פ שמקצתו זב כיון דדבר מועט הוא הנפשר לא חשיב
ושרי...
4. בישול אחר אפייה ואפייה
אחר בישול
א. יראים קלה:, לפי גירסת
הסמ"ק
יזהר אדם שלא ליתן פת אלא
בכלי שני.
ב. יראים קלה:, לפי גירסת הטור
יזהר אדם שלא ליתן פת אפילו בכלי שני.
ג. ראבי"ה ח"א - מסכת
שבת סימן קצז ד"ה לא יצא
ושמעתי
מרבינו אליעזר ממיץ שהיה אומר אין בישול אחר בישול בשבת, וכדתנן בריש [פרק חבית] כל
שבא בחמין מלפני השבת מדיחין אותו בחמין בשבת. וכן אין אפיה אחר אפיה בשבת, אבל יש
אפיה אחר בישול ויש בישול אחר אפיה, כגון לשרות לחם ברותח... ולאו מילתא היא...
ד. שלחן ערוך אורח חיים שיח:ה
יש
מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה, אם בשלו אח"כ במשקה יש בו משום בישול, ואסור
ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו, ויש מתירין. הגה: בכלי שני; ויש מקילין
אפילו בכלי ראשון; ונהגו ליזהר לכתחלה שלא ליתן פת אפילו בכלי שני כל זמן שהיד
סולדת בו.
ה. שו"ת יחווה דעת חלק
ב סימן מד
וגם
מרן הבית יוסף (/או"ח/ בסימן שיח) הסכים לדברי הראבי"ה להקל.
5. דין המצקת
א. משנה ברורה שיח:מה
אם
רוצה ליתן פת ימתין עד שלא יהיה היד סולדת במרק או שלכל הפחות ישאב בכף מן הקדרה
כדי שתהיה הקערה כלי שלישי.
ב. שם ס"ק פז
אם
שואב בכלי ריקן מתוך כלי ראשון י"א דדינו ככלי ראשון ובפרט אם משהה הכלי ריקן
בתוכו עד שמעלה רתיחה ודאי מקרי כ"ר [אחרונים]: