1. הגדרת מוקצה מחמת חסרון
כיס
א. שבת קכג:
רבי
יוסי אומר: כל הכלים ניטלין, חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרישה.
ב. רש"י שם
ויתד
של מחרישה - הוא כלי גדול העשוי כסכין שבו עושין חריץ של תלם המענה, קולטר"א בלעז,
דהנך קפיד עלייהו, ומייחד להם מקום, דלא חזו למלאכה אחרת.
ג. שבת קנז.
מוקצה
מחמת חסרון כיס - אפילו רבי שמעון מודה, דתנן: כל הכלים ניטלין בשבת, חוץ ממסר
הגדול ויתד של מחרישה.
ד. רש"י שם
חוץ
מן המסר הגדול - מגירה שהיא לאומנין לקוץ בה עצים, ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא, שלא
ישתברו חריצים שהוא עשוי כסכין מלא פגימות.
ה. שולחן ערוך אורח חיים
סימן שח
כל
הכלים נטלים בשבת חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה או של מילה,
ואיזמל של ספרים, וסכין של סופרים שמתקנים בהם הקולמוסים כיון שמקפידים שלא לעשות
בהם תשמיש אחר, אסור לטלטלו בשבת ואפילו לצורך מקומו או לצורך גופו.... וה"ה לקורנס של בשמים שמקפידים עליו שלא
יתלכלך.
הגה: וה"ה כלים המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם (ב"י בשם מיימוני
פ"ה והמגיד פכ"ז).
2. מחלוקת האחרונים מה נקרא
מוקצה מחמת חסרון כיס
א. משנה ברורה סימן שח
ס"ק ח
...ובכלי
מותר אפילו אינו רגיל לטלטלה בימות החול מ"מ לא אמרינן דמפני כבדותה הוא קובע
לה מקום ומקצה אותה מדעתו מלטלטלה. ונראה דאם בימות החול הוא זהיר להניעה ממקומה
כדי שלא תפסד ותתקלקל ממילא הוא בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס ואסור לטלטלה:
(*אך החזו"א (מ"ג, יז; מ"א, טז) חולק, וכותב שהוא מוקצה מחמת חסרון כיס - שכן האדם מייחד לו מקום.
לכן, לדעת המשנ"ב תמונה לא יקרה שיש לה מקום קבוע על הקיר, וכן שעון קיר לא
יקר - אינם מוקצים, ואילו לדעת החזו"א הם מוקצים.)
ב. רמ"א, אורח חיים
סימן שי
אסור
לטלטל כיס של מעות אע"פ שהוציא המעות ממנו מבע"י, אא"כ עשה בו מעשה
שפתחו מלמטה וסלקו מן היחוד, וכן נוהגין. (הגה"מ פכ"ה) מיהו לצורך גופו
או לצורך מקומו, מותר.
מיהו
לצורך גופו - עיין בס"ק כ"ה מה שכתבנו בשם המ"א ושארי אחרונים
שתמהו ע"ז וס"ל דלשיטה זו אסור בכל גווני ומ"מ לדינא מסכים בספר
א"ר דאף שהכיס מיוחד למעות כל שאין דרכו להקפיד להניח בו דברים אחרים איננו
בכלל מוקצה מחמת חסרון כיס רק כסתם כלי שמלאכתו לאיסור ושרי לצורך גופו או מקומו
וכן הסכים בספר בית מאיר ע"ש:
ועיין
שם (בבית מאיר) שהוא הקיל עוד ביותר מזה שכתב שם דמחמת חסרון כיס נקרא כל שדרך
להקפיד ולייחד לו מכום כסיכי זיירי ומזורי וכיס המיוחד למעות הלא אין דרך להקפיד
לייחד לו מקום ועל כן הוי דינו רק כשאר כלי שמלאכתו לאיסור, עיין שם.
ה. שו"ת אגרות משה חלק
או"ח ה סימן כב :יב
שאלה:
במוקצה מחמת חסרון כיס, הא דמצינו (שבת קכ"ג ע"א) דמייחד להו מקום, אם
בעינן דווקא ייחוד מקום במוקצה מחמת חסרון כיס, או דלא.
תשובה:
לא בעינן ייחוד מקום. והא דמובא בגמ' דמייחד להו מקום, זה הוי רק בגדר סימן שמקפיד
על החפץ. וכן להיפוך, אין ייחוד מקום לחודיה הגורם שיחשב כמוקצה, דא"כ יהיה
כל סמרטוט שייחדו לו מקום, מוקצה.