החזרה
1. החששות בהחזרה
א. משנ"ב שעה"צ
רנג:לז
ואין
צריך לזה (גרופה או קטומה) אלא כשעדיין לא הגיע למאכל בן דרוסאי או כשבא
להחזירה לשבת דמחזי כמבשל אם אינה גרופה.
-רש"י והר"ן. ובספר הישר איתא, דלכך בעינן גרופה,
משום דכשנוטלה מן האש פעמים שמצטננת קצת, וחיישינן שמא יחתה בחזרתו.
2. התנאים שבהם מותר להחזיר
א. שבת לו: - לח:
כירה
שהסיקוה בקש ובגבבא - נותנים עליה תבשיל. בגפת ובעצים - לא יתן עד שיגרוף, או עד
שיתן את האפר. בית שמאי אומרים, חמין אבל לא תבשיל ובית הלל אומרים, חמין ותבשיל. בית
שמאי אומרים, נוטלין אבל לא מחזירין ובית הלל אומרים, אף מחזירין...
בית
הלל אומרים: אף מחזירין. אמר רב ששת: לדברי האומר מחזירין - אפילו בשבת. ואף רבי
אושעיא סבר: אף מחזירין - אפילו בשבת; דאמר רבי אושעיא: פעם אחת היינו עומדים
לעילא מרבי חייא רבה, והעלנו לו קומקמוס של חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה, ומזגנו
לו את הכוס והחזרנוהו למקומו, ולא אמר לנו דבר.
אמר
רבי זריקא אמר רבי אבא אמר רבי תדאי: לא שנו אלא שעודן בידו, אבל הניחן על גבי
קרקע - אסור. אמר רב אמי: רבי תדאי דעבד - לגרמיה הוא דעבד, אלא הכי אמר רבי חייא
אמר רבי יוחנן: אפילו הניחה על גבי קרקע - מותר. פליגי בה רב דימי ורב שמואל בר יהודה,
ותרוייהו משמיה דרבי אלעזר אמרי. חד אמר: עודן בידו - מותר, על גבי קרקע - אסור. וחד
אמר: הניחן על גבי קרקע - נמי מותר.
אמר
חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת עודן בידו מותר - לא אמרן אלא שדעתו להחזיר, אבל אין
דעתו להחזיר - אסור. מכלל דעל גבי קרקע, אף על פי שדעתו להחזיר - אסור. איכא דאמרי,
אמר חזקיה משמיה דאביי: הא דאמרת על גבי קרקע אסור - לא אמרן אלא שאין דעתו להחזיר,
אבל דעתו להחזיר - מותר. מכלל שבעודן בידו, אף על פי שאין דעתו להחזיר - מותר.
בעי
רבי ירמיה: תלאן במקל מהו? הניחן על גבי מטה מהו? בעי רב אשי: פינן ממיחם למיחם
מהו? - תיקו.
ב. רמב"ם הלכות שבת ג:י
כל
שמותר לשהותו על גבי האש כשנוטלים אותו בשבת אסור להחזירו למקומו, ואין מחזירין
לעולם אלא על גבי כירה גרופה או מכוסה או בכירה וכופח שהוסקו בקש וגבבה, והוא שלא
הניח הקדרה על גבי הקרקע אבל משהניחה על גבי קרקע אין מחזירין אותה, ואפילו על גבי
כירה גרופה או מכוסה, ואין מחזירין לתנור ולא לכופח שהוסקו בגפת או בעצים אף על פי
שגרף או כסה מפני שהבלן חם ביותר, וכל שאין מחזירין עליו אין סומכין לו בשבת.
ג. שלחן ערוך אורח חיים רנג:ב
כירה
שהיא גרופה וקטומה ונטל הקדירה מעליה אפי' בשבת, מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת. הגה:
ועודה בידו (טור), ולא הניחה ע"ג קרקע. הגה: ודעתו להחזירה (טור);
ודוקא על גבה, אבל לתוכה אסור. ובתנור, אסור להחזיר אפי' הוא גרוף וקטום; וה"ה
לכופח, אם הסיקו בגפת ועצים. הגה: ודוקא שהתבשיל מבושל כל צרכו (ב"י), ואז
מותר להחזיר, ואפילו לכירה אחרת, אבל אם לא נתבשל כל צרכו אסור, אפי' לאותה כירה (מיימוני
פ"ג). וי"א דכל זה אינו אסור רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום, ולא החזירו
עד שחשכה; אבל אם לקחו משם משחשכה, אפי' הניחו ע"ג קרקע מותר (ר"ן פ' כירה
וכל בו), וכן נוהגים להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה, וסומכין עצמם על דברי
המקילין, וטוב להחמיר. מיהו אם נצטנן, לכ"ע אסור (ב"י).
ד. ביאור הלכה שם
ודעתו
להחזירה - הנה משמע דתפס לחומרא בהאבעיות שבעו לזה בגמרא ועל כן סבירא ליה דתרתי
בעינן שלא יניח על גבי קרקע וגם יהיה דעתו, הא על גבי קרקע אסור אף שדעתו להחזירה.
וכן סתם המחבר לקמן בס"ג ע"ש. וכל זה הוא דאזיל לשיטתו שכתב בב"י
אחר שהביא דעת הראשונים שס"ל להחמיר בהניח ע"ג קרקע בכל גווני, כתב:
ודלא כהגה"מ שכתב בשם ספר התרומה דבדעתו להחזיר אף כשהניח ע"ג קרקע מותר.
והנה גרם לו לדחות את דבריו לגמרי מפני שלא ראה לשום דעה המסכמת עם דברי התרומה.
ובאמת בחדושי הר"ן הביא כן בשם הרא"ה וכן כתב בשלטי הגבורים בשם ריא"ז
וכן הוא הכרעת המאירי עיין שם וכן הביא התוס' ריש פרק במה טומנין מנהגי המקומות
בענין הטמנה וכתבו דשמא ס"ל כהך לישנא דשרי חזקיה משמיה דאביי בהניחו ע"ג
קרקע אם דעתו להחזיר [וכן כעין זה ברא"ש דתרתי בעינן אך לבסוף מצא עצה אחרת
ליישב המנהג ע"ש] ולפ"ז אפשר שיש להקל במלתא דרבנן דבדעתו להחזיר אף
שהניחה ע"ג קרקע או שעודן בידו ולא היה דעתו להחזיר כשסילקה יכול להחזיר ועכ"פ
בעודן בידו ואין דעתו להחזיר מסתברא ודאי שיש להקל לעת הצורך מאחר שגם הרמב"ם
השמיטה וכן בהניחה ע"ג ספסל וכדומה והיה דעתו להחזיר מאחר שגם דעת הרב"י
כהפוסקים המקילין בזה:
ה. בית יוסף אורח חיים סימן
רנג
כתב
הר"ן בפרק כירה (יט. סוד"ה ת"ר מביא) גבי הא דתנו רבנן מביא אדם
קיתון של מים ומניחו כנגד המדורה בשם הרשב"א (מ: סוד"ה מביא) שמותר לתת
על פי קדרת חמין בשבת תבשיל שנתבשל מערב שבת כל צרכו כגון פנאדי"ש וכיוצא בהם
לחממן ואע"פ שהיד סולדת בו לפי שאין דרך בישול בכך ואע"פ שהקדרה נתונה
על האש אבל להטמין תחת הבגדים הנתונים על גב המיחם ודאי אסור שהרי אסור להטמין
משחשיכה אפילו תבשיל שנתבשל כל צרכו אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל וכתב הר"ן על
זה ואפשר גם כן שמה שאין דרכו לאפות על גבי כירה כגון פנאדי"ש וכיוצא בהם
שמותר לחממן בשבת על גבי כירה או על גבי כסא של ברזל כל שהוא מצטמק ורע לו שהדבר
מוכיח שאינו נעשה אלא בשביל שיתחמם. ומשמע דדוקא על גבי כירה או על גבי כסא ברזל
קאמר דאפשר דשרי אבל ליתן בתנור אסור כיון שדרכו ליאפות שם ועוד אכתוב בזה (לקמן
סוד"ה ולענין מה שנוהגין) בס"ד:
ו. רמ"א שם
וי"א
דכל זה אינו אסור רק כשנטלו מן הכירה מבעוד יום, ולא החזירו עד שחשכה; אבל אם לקחו
משם משחשכה, אפי' הניחו ע"ג קרקע מותר (ר"ן פ' כירה וכל בו), וכן נוהגים
להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה, וסומכין עצמם על דברי המקילין, וטוב להחמיר.
ז. שו"ת אגרות משה או"ח
ד:עד
(לא) כ' המ"א בסי' רנ"ג
ס"ק ל"ו דגם באוכל יבש בעינן שיהא חם קצת כדי שיהא מותר להחזירו והגר"א
חולק עליו בזה, מה דעת מרן שליט"א למעשה.
תשובה: יש להחמיר כהמג"א
דבצונן אפילו דבר יבש אסור להחזיר ורק בחם קצת מותר ביבש להחזיר והשיעור שיהיה
ראוי לאכול מחמת חמימותו.
3. החזרה לתוך תנור
א. שבת לח:
תנור
שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו.