מקור
וסיבת עירוב תבשילין
ביצה טו:
משנה. יום טוב שחל להיות ערב שבת לא יבשל בתחלה מיום טוב לשבת אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת... אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו לשבת
גמרא. מנה"מ אמר שמואל
דאמר קרא זכור את יום השבת לקדשו זכרהו מאחר שבא להשכיחו מאי טעמא אמר רבא כדי
שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליום טוב רב אשי אמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב
לשבת קל וחומר מיום טוב לחול תנן עושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת בשלמא
לרב אשי דאמר כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת היינו דמערב יום טוב אין ביום
טוב לא אלא לרבא מאי איריא מערב יום טוב אפילו ביום טוב נמי אין הכי נמי אלא גזרה
שמא יפשע ותנא מייתי לה מהכא את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מכאן אמר רבי
אלעזר אין אופין אלא על האפוי ואין מבשלין אלא על המבושל מכאן סמכו חכמים לערובי
תבשילין מן התורה
רש"י ביצה טו:
יום טוב לא יבשל בתחלה - להיות תחלת בשולו ועיקרו לשם שבת אלא לשם יום טוב יהא תחלת בשולו והמשויר יהא לשבת כדקתני ואזיל אבל מבשל הוא ליום טוב...
עושה תבשיל - לשם ערוב סומך עליו - לבשל בשבילו
מנא הני מילי - לאו דוקא מקראי יליף דערובי תבשילין דרבנן והכי קא מבעיא ליה אהיכא אסמכוה רבנן
זכור - אין זכירה אלא בדבר המשתכח
זכרהו מאחר שבא להשכיחו - כשבא יום טוב בערב שבת קרוב שבת להשתכח מחמת יום טוב שמרבה בסעודת היום ואינו מניח לשבת כדי כבודו והזהירך הכתוב לזכרו וכשמערב ערובי תבשילין נמצא שזוכרו שהרי אינו עושה אלא מחמת שבת.
מאי טעמא - למה תקנו ערוב קרא ודאי לאו בערוב משתעי ולאו ערוב משתמע מניה ואסמכתא בעלמא הוא...
אמר רבא כדי... - מתוך שמערב זוכר את השבת ואינו מכלה את הכל ליום טוב ובורר מנה לזה ומנה לזה
רב אשי אמר - לא לכבוד שבת תקנוהו, אלא לכבוד יום טוב
כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת - אלא אם כן התחיל מבעוד יום דאינו אלא כגומר והולך...
בשלמא לרב אשי - ...כדי שיאמרו אסור להתחיל בשולי שבת ביום טוב היינו דמערב יום טוב הוצרך לעשותו.
אפילו ביום טוב - יעשהו לפני סעודת יום טוב יש כאן זכירת שבת לברור מנותיו.
שמא יפשע - ישכח ולא יערב משום דטריד.
את אשר תאפו... - הוה ליה למכתב היום אפו ובשלו אלא רמז הוא שיש לך יום ששי שאין אופין לצורך מחר.
אלא על האפוי - בחמישי בשבת.
ר"ן ביצה ח. (בדפי
הר"ן)
זכרהו מאחר שבא להשכיחו –
זכרהו מיו"ט שבא לאסור עליך שלא תבשל לו והזכירהו בערוב כדי שתוכל לבשל לצורך
השבת ולא כן פרש"י ז"ל.
ראש ביצה פרק שני אות א
...ויראה דנפקא מינה בין אלו
שני הטעמים דלרבא צריך לערב דוקא בערב יו"ט כדי שיברור מנה יפה לשבת ולרב אשי
יכול לערב אפילו קודם ערב יום טוב. ויום
טוב של סוכות שחל להיות בחמישי בשבת יכול לערב ערב יום טוב עירוב אחד לשבת זו
ולשבת הבאה.
חידושי הרשב"א מסכת
ביצה דף טו עמוד ב
מ"ט אמר רבא כדי שיברור...
ואע"ג דעירוב לכבוד שבת תקנוה לרבא אפ"ה לא תיקשי הא [דאם] נאכל עירובו
או שאבד לא יבשל עליו בתחלה לשבת דגם זה תקנה לשבת דאי לא אף הוא מתרשל בעירוב
וישכח סעודת שבת מלברור לה מנה יפה ומוטב שלא יתעדן שבת אחת כדי שיתעדן שבתות
הרבה.