שמות פרק לא
(יג) וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם...
(יז) בֵּינִי וּבֵין
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה יְקֹוָק אֶת הַשָּׁמַיִם
וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ:
תלמוד בבלי מסכת ביצה דף טז
עמוד א
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון
בן יוחי כל מצוה שנתן להם הקדוש ברוך הוא לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ משבת שנתן
להם בצנעא שנאמר ביני ובין בני ישראל אות היא לעלם אי הכי לא לענשו נכרים עלה שבת
אודועי אודעינהו מתן שכרה לא אודעינהו ואי בעית אימא מתן שכרה נמי אודעינהו נשמה
יתירה לא אודעינהו דאמר רבי שמעון בן לקיש נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם
ערב שבת ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו שנאמר שבת וינפש כיון ששבת ווי אבדה נפש.
רש"י מסכת ביצה דף טז
עמוד א
לא (נענשו) [לענשו] נכרים עלה
- ואנן אשכחן שחזר הקדוש ברוך הוא להענישן על התורה ועל המצות דכתיב וזרח משעיר
למו הופיע מהר פארן וכתיב א-לוה מתימן יבא.
נשמה יתירה - רוחב לב למנוחה
ולשמחה ולהיות פתוח לרוחה ויאכל וישתה ואין נפשו קצה עליו.
וינפש - דרשינן ליה אוי על
הנפש שהלכה לה.
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה
דף ב עמוד ב
אומרים לפניו רבש"ע כלום
נתת לנו ולא קיבלנוה ומי מצי למימר הכי והכתי' ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו
וכתיב א-לוה מתימן יבוא וגו' מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן א"ר יוחנן מלמד
שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה...
רש"י מסכת עבודה זרה
דף ב עמוד ב
פארן - ארץ ישמעאל דכתיב בהגר (ותשב) [וישב] במדבר פארן.
מהרש"א ביצה טז.
לא ליענשו עכ"ום עליו כו'
פרש"י ואנן אשכחן שחזר הקב"ה להענישן על התורה ומצות כו' ע"ש וק"ק דהיאך יענשו העכו"ם על
השבת אם לא יקיימוה הא אמרינן פ"ד מיתות עובד כוכבים ששבת חייב מיתה
וי"ל בהפך דה"ק כיון דמצות שבת לא אודעינהו לא ליענשא עובדי כוכבים עליה
אם יקיימוהו דהא ודאי מסברא אם הנכרי שובת שלא לשם מצוה דאינו חייב מיתה...
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף
נח עמוד ב
ואמר ריש לקיש נכרי ששבת חייב
מיתה שנאמר ויום ולילה לא ישבתו...
רש"י מסכת סנהדרין דף
נח עמוד ב
נכרי ששבת - ממלאכתו יום שלם חייב מיתה שנאמר יום ולילה לא ישבותו וקא דריש ליה לא ישבותו ממלאכה דאבני אדם נמי קאי ולא תימא לא ישבותו אהך ששת עתים דקרא קאי כלומר לא יבטלו ולא יפסקו מלהיות...
פסחים קב: - קג.
...יום טוב שחל להיות אחר השבת רב אמר יקנ"ה ושמואל אמר
ינה"ק ורבה אמר יהנ"ק ולוי אמר קני"ה ורבנן אמרי קינ"ה מר
בריה דרבנא אמר נקי"ה מרתא אמר משמיה דרבי יהושע ניה"ק...
רשב"ם שם
ושמואל אמר ינה"ק –
...ומה שאין נותנין האמוראין סימן לבשמים לפי שאין מברכין על הבשמים ביו"ט
שהרי גם ביו"ט יש לנו נשמה יתירה
תוספות פסחים קב:
רב אמר יקנ"ה - ומה שאין
מזכיר בשמים פירש רשב"ם דטעם בשמים משום איבוד נשמה יתירה וביום טוב נמי איכא
נשמה יתירה וקשה דאם כן במוצאי יום טוב אמאי לא תקינו בשמים לכך נראה דביום טוב
ליכא נשמה יתירה והכא אין מזכיר בשמים משום דשמחת יום טוב ואכילה ושתיה מועיל כמו
בשמים ויש טעמים לא נכונים וזה הטעם נכון ועיקר.
ר"ן כ:-כא. בדפי
הרי"ף
ואיכא לעיוני אמאי לא מברכין משבת
ליו"ט אבשמים כשאר מוצ"ש... היינו טעמא דמשבת לחול שיצא ממנוחה שלימה
לעמל גדול צריך הנחת נפש בבשמים אבל משבת ליו"ט הרי יש ביו"ט ג"כ
קצת מנוחה ומיו"ט לחול גם כן אינו יוצא ממנוחה גמורה שהרי טרח באוכל נפש
ולפיכך אין מברכן על הבשמים בשניהם